היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט נשא דברים היום (חמישי) בטקס פתיחת שנת המשפט, במסגרת ועידת המשפט התשיעית של לשכת עורכי הדין. בדבריו התייחס היועמ"ש בין היתר למשפטו של ראש הממשלה נתניהו.

"במהלך השנה הקרובה, יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים המשפט הפלילי בתיקי האלפים", אמר מנדלבליט. "חשוב לזכור ולהזכיר כי מדובר במשפט פלילי, ככל משפט פלילי, שרבים כמוהו מתנהלים מדי שנה, שבו התביעה תידרש להוכיח את אשמתם של הנאשמים מעבר לספק סביר על סמך ראיות קבילות; והנאשמים – כמו כל נאשם אחר במשפט פלילי – יהיו זכאים להביא את ראיותיהם וטענותיהם בפני בית המשפט באמצעות באי כוחם".

"האתגר שניצב בפנינו בהקשר הזה", הוסיף היועמ"ש "לא נובע מעצם ניהול המשפט, משימה שהופקדה בידי פרקליטים מצוינים ומיומנים מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ובראשות המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד ליאת בן-ארי; כי אם מהקמפיין המתמשך המבקש להציג את ההליך הפלילי הזה בצורה מעוותת, כמהלך המונע חלילה משיקולים זרים. מובן כי מדובר בשקר וכזב".

עוד הוסיף מנדלבליט, כי "בכל הנוגע לראש הממשלה – כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה. בוודאי שכתב האישום לא הוגש חלילה נגד מפלגה פוליטית כלשהי. כתב האישום מבוסס אך ורק על ראיות שנאספו בחקירה מאומצת, ועל בחינתן של ראיות אלו לאור הדין הפלילי ולאורו בלבד, לרבות לאחר שמיעת טענותיו של הנאשם בעניין במסגרת הליך שימוע ממושך. כל שיקול פוליטי הוא זר לתהליכים אלו. אין במדינת ישראל מערכת תביעה פוליטית".

"הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו", ציין היועמ"ש. "שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על ידי בית המשפט באמות המידה המשפטיות המקובלות ותוכרע על ידו. אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט בהליך הפלילי לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו. אמרתי בעבר ואומר שוב – אנחנו לא בעד אדם אלמוני ולא נגד אדם פלמוני, אנחנו בעד ברור האמת. אנו עושים את עבודתנו בהתאם לדין ולראיות בלבד".

לדבריו "אם לסנגורים יש טענת הגנה כלשהי, אדרבא – שיטענו אותה בבית המשפט, ושבית המשפט יכריע בדבר, לאחר שישמע את מכלול הטענות וייחשף לכלל הראיות הרלוונטיות לכך. בהחלט יש אינטרס ציבורי בהכרעה כזו. במדינת חוק משפט פלילי מתנהל בבית המשפט. זהו מנגנון ההכרעה הלגיטימי היחיד שנקבע בחוק להליך הפלילי. ההכרעה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר, או בגרסתה המודרנית – הרשתות החברתיות".

עוד הוסיף היועמ"ש מנדלבליט "אני גם דוחה בתוקף את הניסיונות הנלוזים לאיים או לפגוע בשמם הטוב של אלו העוסקים בטיפול בכתב האישום שהוגש בהליך זה. המציאות שבה הבן של פרקליטה בכירה חשוף לאיומים אך משום היותה התובעת האחראית על ניהולו של הליך משפטי – היא בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו לא נשלים עם תופעות כאלה. בתוך כך, אם מישהו מעלה על דעתו שאותה פרקליטה או כל פרקליט אחר, יושפע בעבודתו המקצועית כהוא זה, מאותן התקפות אישיות, אז אני מבקש להודיע כאן שהוא טועה".

"אנשי התביעה הכללית, ואני בראשם, נמשיך לפעול אך ורק מתוך שיקולים ענייניים, בהתאם לדין, ולא מתוך שום שיקול אחר".

"חשוב להדגיש את הברור: מבחינתי קיימת הפרדה מוחלטת בין היותי התובע הכללי של מדינת ישראל, תפקיד במסגרתו החלטתי על הגשת כתב אישום נגד מר בנימין נתניהו; לבין היותי – בו בזמן – היועץ המשפטי לממשלת ישראל, ובכלל זאת לראש הממשלה, תפקיד במסגרתו אני נדרש למלא את מלוא התפקידים המוטלים עליי בתחומי הייעוץ המשפטי לממשלה וייצוג המדינה בערכאות".

"כפי שפורסם, אני ממשיך לקיים פגישות עבודה עם ראש הממשלה בנושאים שונים, הרגישים ביותר שעומדים על סדר יומה של ממשלת ישראל, ובוודאי שהחלטות שאותן אני מקבל בתחום הייעוץ המשפטי והגשת עמדות משפטיות לבית המשפט מנותקות לחלוטין מניהול המשפט הפלילי בתיקי האלפים".

"בהקשר הזה, נשמעות מעת לעת טענות קונספירטיביות חסרות ביסוס, לרבות מצד נבחרי ציבור, וחבל שכך".

מנדלבליט: עודני סבור שאין בהליך המשפטי כנגד ראה"מ כדי להקים עילת נבצרות 

היועמ"ש מנדלבליט ציין כי עמדתו בנוגע להמשך כהונת ראש הממשלה נתניהו תחת כתבי אישום, כפי שמסר בחוות הדעת לבג"ץ בעתירה בעניין – נותר בעינה וכי הוא סבור שאין בהליך המשפט בכדי להקים עילת נבצרות לראה"מ מתפקידו: "הדוגמא המובהקת ביותר להפרדה המוחלטת שתיארתי היא העמדה אותה הגשתי לבג"ץ, שהתקבלה פה אחד על ידי 11 שופטים, לגבי אפשרות הקמת הממשלה על ידי ראש הממשלה על אף שהוא נאשם בפלילים. העמדה הזו גם בהחלט לקחה בחשבון את העובדה שהחל מהחודשים הקרובים יתנהל כאמור משפטו של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתדירות גבוהה של דיונים, כפי שהתביעה ביקשה. מבחינתי אין בעובדה כשלעצמה זו כדי להקים עילת נבצרות לראש הממשלה. אמרתי זאת, התכוונתי לכך, ולא מצאתי שום סיבה לשנות מעמדתי זו".

עם זאת, ציין "כפי שהבהרתי לבית המשפט העליון בעמדה האמורה שהגשתי, כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים הינה אפשרית תחת מגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים, המונע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות. הסדר ניגוד עניינים שכזה יבטיח את ההפרדה המוחלטת בין כהונתו של מר נתניהו כראש ממשלה והסמכויות המוקנות לו במסגרת זו, לבין ההתמודדות האישית שלו עם ההליך הפלילי המתנהל בעניינו. הדברים גם באו לידי ביטוי ברור בפסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון".

"אשוב ואדגיש, כאמור, אין שום בסיס לטענה כי מערכת אכיפת החוק פועלת מתוך שיקולים לא משפטיים. ודאי שלא חלילה משיקולים פוליטיים. זהו שקר גס".

"לצערי, הטענה הזו חוזרת ועולה, ויש מי שדואגים לחזור על כך מבוקר עד ערב, כדי לעשות דה-לגיטימציה לעבודתנו. שמעתי אותה לאחרונה בקשר להחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין פרסום משנת 2017 הנוגע לבחירות להסתדרות הכללית, בהן התמודד שר המשפטים הנוכחי. הדברים הוצגו באופן מעוות וכוזב. וחבל שכך".

"שמעתי את הטענה הזו לאחרונה גם בהקשר של הנחיית פרקליטות המדינה בנוגע למדיניות האכיפה בגין עבירות שבוצעו במהלך הפגנות. גם בהקשר הזה, הדברים הוצגו באופן מסולף, שאין קשר בינו לבין המציאות. מדובר בעבודת מטה שנמשכה למעלה משנתיים, בשיתוף עם משטרת ישראל, ועם סיומה – פורסמה ההנחיה. זוהי הנחייה חשובה, המאזנת בין חופש ההפגנה – המהווה עקרון יסוד בדמוקרטיה – לבין החובה לשמור על הסדר הציבורי, על שלומם וביטחונם של אנשי המשטרה וכוחות הביטחון, ועל אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים. מי שמוצא בהנחיה פגם – מוזמן לפנות אלינו עם טענותיו הענייניות, ובמידת הצורך אף להביאן בפני ערכאות משפטיות, כפי שנעשה גם בעבר".

"אבל מכאן ועד הטענה השקרית כאילו ההנחיה הזו מבקשת לשרת חלילה מטרה פוליטית, או שהיא כביכול נועדה לקדם אנרכיה, הדרך ארוכה, ארוכה מאוד. זוהי טענה כוזבת, שתכליתה לנגח ולהשמיץ את הפרקליטות, מטעם בעלי אינטרס. אני דוחה אותה בתוקף. סוגיית ההפגנות היא סוגיה רגישה, שמטופלת בשיתוף פעולה מלא ובתיאום מלא בין משטרת ישראל והייעוץ המשפטי לממשלה, והכול בהתאם לפסיקת בג"ץ. גם בהקשר הזה נשמעו למרבה הצער טענות כזב בדבר שיקולים פוליטיים, מצד גורמים כאלה ואחרים".

"חשוב לי להבהיר, והדברים נאמרו פעמים רבות בעבר, שאין בכוונתי לטעון כי מערכת אכיפת החוק היא מושלמת וחפה מטעויות. כמו כל מערכת גדולה, שעסוקה בעשייה בקנה מידה רחב, נעשות טעויות, ולמרבה הצער – גם ייעשו בעתיד. אנחנו פתוחים לביקורת, ומברכים על ביקורת. אבל יש הבדל ברור בין ביקורת לגיטימית, עניינית ובונה, לבין הצגת טענות כזב, שמטרתן לערער את אמון הציבור בעבודתנו ואת הלגיטימציה של פעולות אכיפת החוק".

"אנחנו, אנשי מערך השירות המשפטי הציבורי נמשיך לעשות מלאכתנו נאמנה, לטובת הציבור, ללא מורא ובאופן עצמאי ומקצועי. ללא שום הטייה פוליטית ואך ורק לפי הראיות והדין החל עליהן. מערכת אכיפת החוק תמשיך להילחם בפשיעה ובשחיתות, ולעולם לא תרים ידיים".

"אנו גם נמשיך לעבוד בצורה משולבת ומתואמת וטובה עם משטרת ישראל. ובהזדמנות זו אני מבקש להרים על נס את פועלו של ניצב מוטי כהן, שמשמש כממלא מקום מפכ"ל המשטרה מזה כמעט שנתיים. ניצב כהן ממלא מקום המפכ"ל מנהל את משטרת ישראל ביד רמה, שומר על עצמאותה ומקצועיותה, ועושה עבודה מצוינת למען אזרחי מדינת ישראל. זאת בתנאים לא קלים, גם של תקופת קורונה, הפגנות שבועיות, ואתגרים ביטחוניים. אני מצדיע לו ולכל אנשי המשטרה שתחת פיקודו".

"אני מבקש בהזדמנות זו להודות לכל עובדי מערך השירות המשפטי הציבורי – יועצים משפטיים ופרקליטים, שמעמידים את עצמם לטובת המדינה, אזרחיה והאינטרס הציבורי".

"אני מבקש לאחל לכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה. בשנה זו, בעיקר על רקע מחצית השנה האחרונה המורכבת שחלפה, מטבע הלשון "תכלה שנה וקללותיה" מקבלת משמעות מיוחדת, ואני נאחז בתקווה רבה בסיפא של הברכה המסורתית, "תחל שנה וברכותיה".